נגישות

שיקולים בבחירת מגבר (דרייבר)

מגברים (דרייברים) מהווים חלק חשוב ממערכות בקרה והינע, ומשמשים כחולייה המקשרת בין בקרי התנועה (Motion Controllers/PLCs)
ליחידות ההנעה. 
מטרתם של המגברים היא המרת אותות דיגיטליים או אנלוגיים ברמות נמוכות (שמגיעים מבקרה עילית כלשהי), לאנרגיה בדמות זרם ומתח שנחוצים להפעלת מערכות ממונעות. 
 
במערכות בקרת הינע, בקר התנועה מחשב ומגדיר את אופן פעולת המערכת, ושולח אותות למגבר אשר יודע לתרגמן למתחים וזרמים הדרושים בכדי להאיץ או להאיט את המנועים תוך התחשבות בעומס. 
ניתן לדמיין את הבקר כ"מוח" של המערכת, ואת המגבר כ"שריר" אשר מתרגם את הפקודות לכוח פיזי. 
בשוק המגברים קיימות טכנולוגיות שמשמשות להנעת מנועי DC מברשות (Brush), מנועים חסרי מברשות (Brushless), מנועי AC סרוו, ומנועי צעד. 
כתבה זו תתרכז במגברי סרוו (Servo Amplifiers). 
 
חשוב תחילה להבין מהי ההגדרתו של ה"סרוו". 
כשמדברים על מערכת סרוו אנחנו בעצם מדברים על אופן הפעולה של המערכת. 
מערכת זו מסוגלת לגשש ולנתח את פעולה בזמן אמת, להשוות אותה לסט הפקודות שנתבקשה לבצע, ולתקן במידת הצורך.
המגבר כאמור לוקח חלק חשוב בפעילות זו על ידי תרגום פקודותיו המתמשכות של הבקר, לאנרגיה פרופורציונלית וחיונית להנעת המנועים.      
 
מגברי הסרוו מתחלקים לשתי קבוצות עיקריות: מגברים ליניאריים, ומגברים ממותגים. 
מגברים ליניאריים מאופיינים כבעלי פונקציית מעבר קבועה, ומגבירים את אותות הכניסה בצורה ליניארית ולא משתנה. 
מכיוון שאופי המרת האותות במגברים הליניאריים מותנה בשימוש בטרנזיסטורים, הם ידועים בנטייתם להתחממות. 
פיזור החום של של אנרגיה שלא נוצלה על-ידי המנוע מובילה להתחממות כללית של המגבר כולו (נהוג לראות צלעות קירור או מאווררים במגברים אלו). 
בנוסף לכך, הם גם בעלי נצילות נמוכה יחסית, וגודלם גדול יותר ממגברים ממותגים. 
לעומת זאת, היתרון המשמעותי ביותר שלהם הוא הרעש החשמלי הכמעט אפסי שמפיקים בזמן פעולתם. 
מסיבה זו הם נוטים להיות שימושיים מאד בסביבות שרגישות לתנודות חשמליות. 
 

שיקולים בבחירת מגבר

 
מגברים ממותגים בעולם הבקרה מסתמכים בעיקר על שיטת Pulse Width Modulation (אפנון רוחב פולס או PWM). 
ה-PWM מנצל את זמן התגובה המכני האיטי יחסית של המנוע, ובתחכום רב תורם להנמכה משמעותית של פיזור החום, תוך העלאת הנצילות
הכללית של המערכת. 
המתח מסופק למנוע בין שתי נקודות מתח (גבוהה ונמוכה) בצורת פולסים בתדירות גבוהה, בדרך כלל בין 20-60kHz. 
בתדירות נמוכה המנוע היה מנסה להאיץ ולהאיט עם כל פולס, אך מכיוון שהתדירות כה גבוהה וזמן התגובה המכני ארוך, המתח הממוצע שנוצר לאורך תהליך המודולציה הוא למעשה המתח האפקטיבי שאליו מגיב המנוע. 
הקו הממוצע שבין נקודות המתחים הוא זה שצריך להשתנות בכדי לשנות את אופן תנועת המנוע (המהירות למשל). 
שינוי המתח הממוצע נעשה על ידי שינוי רוחב הפולס, פרק זמן קצר או אורך יותר באחת משתי נקודות המתח. 
שיטת עבודה זו תורמת לכך שהתחממות הטרנזיסטורים קטנה, ובכך המגבר הממותג עובד בטמפרטורות נמוכות יותר (ויכול גם להיות קטן יותר פיזית). 
יש להיזהר בשימוש עם מנועים בעלי השראות נמוכה, אשר יכולים להגיב לשינויי המתח של ה-PWM עם עליות ונפילות חדות של זרם. דבר זה עלול לחמם את המנוע במהירות ואף לפגוע בסליל. 
עם מנועים כאלו ממולץ להגביר את ההשראות במערכת על-ידי הוספת משנק (Choke) חיצוני למעגל, שינמיך את תגובת הזרם**

בחירת מגבר

ישנו כיום טשטוש בגבול שבין מגברי הסרוו לבקרי התנועה, כאשר הדרייברים הדיגיטליים מסוגלים לבצע בקרת מיצוב תוך סגירת החוג על ידי אותות של אנקודרים, רזולברים ושאר טכנולוגיות המשוב (Feedback). 
לעומתם, המגברים האנלוגיים מסוגלים לעבוד במספר מצבים ייחודיים. 
במערכת עם בקר תנועה, מגברים אנלוגיים יכולים לעבוד ב- Torque/Current mode, מצב שבו הם מייצרים קו זרם פרופרצינלי שנקבע על-פי אות המתח ששולח הבקר (10V -/+ למשל), ועל ידי כך ליצור מומנט קבוע במערכת. מצב פעולה שני נותן מענה לבקרת המהירות.  
 
מגברי סרוו יכולים לעבוד במערכת כגוף ה"בקרה" היחיד על ידי סגירת חוג המהירות ללא צורך בבקר. 
בקרת המהירות יכולה להיעשות באחת מכמה שיטות: שימוש באנקודר במשוב של טאכומטר, קריאת ה- Back EMF, וע"י IR Compensation. 
 
מעבר לבקרת מיצוב, הדרייברים הדיגיטליים שגישרו על הפער שבין מגברים לבקרים עמידים, פישטו בהרבה את יכולות התיכנות והכיול של מערכות הסרוו על פני אלו האנלוגיים. 
משובי המיקום והמהירות מבוססים בד"כ על האנקודר במערכת. 
קונפיגורציה פשוטה דרך מגוון רחב של סוגי תקשורת (RS232/485/Ethernet וכו'), מספקת גישה נוחה לשינויי הפרמטרים במערכת. 
ישנם דרייברים דיגיטליים שאף מסוגלים לבצע כיול אוטומטי של המנוע. 
כיום קיימים בשוק מספר יצרני מנועים שמייצרים מנועי סרוו מוכללים (Integrated Servo Motor), בהם המגברים הדיגיטליים בנויים אל תוך גוף המנוע. 
 
מגברי סרוו נמדדים בדרך כלל על פי יכולות אספקת הזרם ההמשכי והמירבי (Continuous/Peak current) טווח המתח, מינימום השראות של המנוע איתו יכולים לעבוד (mH), תדירות המיתוג ופס הרוחב (KHz). 
ממולץ לאמת בקפידה את יכולות המגבר אל מול צרכי המנוע במערכת. 
תאוצות המנוע יכולות להוביל את המגבר אל טווח ה- Peak בזרם, וברוב המקרים פעולה בטווח זה מעבר מ-2 שניות עלולה לגרום לכשל. 
בעת בחירת המגבר כדאי לבחור על פי Peak זרם גבוה יותר מצריכת הזרם המרבית של המנוע. 
 

לסיכום, בבחירת מגברי סרוו יש לבדוק:

  • • סוג המנועים להנעה (Brush / Brushless / Step).
  •  
  • • הספק חשמלי.
  •  
  • • מצבי פעולה (סגירת חוג מהירות, מיצוב, Torque mode, וכו').
  •  
  • • יכולת קבלת פקודות מהבקר (Encoder following, PMW, Step&Direction וכו').
  •  
  • • תקשורת עם הבקרה העילית (RS / Ethernet / EtherCAT וכו').
  •  
  • • מספר כניסות ויציאות I/O.
  •  
  • • קבלת משוב (אנקודר, רזולבר, טאכומטר, וכו').
  •  
  • • ליניאירי או ממותג PWM לפי צרכי המערכת ותנאי הסביבה.                                  
 מגבר

**הערה: ראו מאמר באתר של חברת ACS שהצליחה להביא את רמת הרעש של מגבר ממותג לרמה של מגבר לינארי.

 
© כל הזכויות שמורות לאבירי מבית קונלוג בע"מ